כתבה 3- רופא מומחה

בין הטיפולים החדשניים לטרשת עורקים ישנו טיפול ע"י תרופות הנקראות סטטינים.
סטטינים הן תרופות הפועלות להורדת רמות הכולסטרול בגוף.
כולסטרול הינו חומר החיוני לגופנו, אך כשכמות הכולסטרול מסוג מסויים גבוהה מדי עלולה להיות פגיעה בכלי הדם.
פגיעה בדופן הפנימית של העורקים הנגרמת מעישון או יתר לחץ דם מאפשרת הצטברות של כולסטרול בדופן כלי הדם.

כניסת הכולסטרול גוררת בעקבותיה שורה של תהליכים המובילים בסופו של דבר ליצירת הרובד הטרשתי והיצרות העורק.

קבוצת התרופות לטיפול בכולסטרול גבוה נקראת סטטינים.
הסטטינים פועלים על ידי חסימת האנזים האחראי לייצור הכולסטרול בגוף.

קבוצת הסטטינים נחשבת בטוחה לטיפול (מיעוט תופעות לוואי).

הסטטינים הקיימים הם:

פרבסטטין, סימבסטטין, ליפיטור וקרסטור.

כל הסטטינים יעילים בהורדת הכולסטרול הרע (LDL-C) ומעלים בצורה מתונה את הכולסטרול הטוב (HDL-C).
ההבדל בין הסטטינים הוא במידת ההורדה של ה-LDL-C .

במחקרים שונים שנעשו עם סטטינים הוכח כי טיפול זה ובעיקר הורדה אגרסיבית של ערכי ה- LDL-C, עוצר את התפתחות הטרשת ומקטין בשלושים עד חמישים אחוז את הסיכון לפתח התקפי לב.

מחקרים בהם השתמשו באולטרא-סאונד תוך וסקולרי הראו כי טיפול אגרסיבי להורדת כולסטרול, מוביל לנסיגה משמעותית בהתקדמות המחלה הטרשתית בכלי הדם.

כתבה 3- רופא

אצל אדם החולה בטרשת העורקים, דופן העורק יותר עבה בהשוואה לאדם בריא, והוא קשיח יותר בשל רובד הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות.
ישנה הצטברות של טסיות דם, יסודות סיביים כגון פיברינוגן, ישנה הפרשת גורמי גדילה, ישנה התערבות של מערכת החיסון בעיקר תאי דלקת ועוד.
אצל אדם בריא תהליכים אלו לא קורים.
תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות.
נגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים הכליליים ולגרום לחסימתם ולאוטם שריר הלב.

אני שמחה שמר כהן מרגיש יותר טוב ושהצלחתי לעזור לו.

אני מאחלת לו שימשיך להרגיש טוב ובריא יותר.

ד"ר לוי.

כתבה 3- חולה

כבר שלושה חודשים שאני מתמיד והולך למכון הכושר חמש פעמים בשבוע.
אני גם שומר על אכילה נכונה.
ובאמת, כפי שאמרה ד"ר לוי, אני מרגיש יותר בריא.
הכאבים בברכיים פחתו, ואיני מתקשה ללכת.
אני רוצה להודות לד"ר לוי על הטיפול המסור ועל העזרה.
אמשיך לשמור על אורח חיים בריא.

כתבה 2- רופא מומחה

טרשת עורקים היא מחלה שמתחילה כבר בגיל צעיר אך היא באה לידי ביטוי בדרך כלל החל מגיל 50-60.
היא מתפתחת במידה מסוימת אצל כולם אך גורמי סיכון מאיצים את התפתחותה.
לטרשת העורקים ישנם מספר גורמי סיכון אשר ידועים לרפואה ועלולים להשפיע על התפתחות המחלה.

גורמי סיכון אלו נקראים "גורמים אטרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי).
גורמי הסיכון הם:
תזונה עתירת שומנים (עלולה להעלות את רמת השומנים בדם, ניתן להקטין גורם סיכון זה על ידי אכילה של שומן מהחי כמו בשר שמן, חמאה וביצים. יש להמעיט באכילת שומן מהחי),

עישון (עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. מזרז את התפתחות טרשת העורקים. מסוכן מאוד. מבין כל גורמי הסיכון שקשורים לאורח חיים, זהו הגורם המסוכן ביותר.),

השמנה (עודף משקל מושפעת מכמות הקלוריות הכללית שבמזון, גם זו שמקורה בשומן וגם זו שמקורה באבות מזון אחרים),

חוסר מאמץ גופני (התמדה בפעילות גופנית ושמירה על כושר גופני מעכבים את התפתחות טרשת העורקים. ובנוסף כאשר מתמידים בפעילות גופנית, מרגילים את הלב להתכווץ בחוזקה רבה יותר. כתוצאה מכך, שריר הלב מתחזק ויותר דם מוזרם דרכו בכל פעימה. כאשר הכושר טוב קצב הלב יורד, אך בכל פעימה כמות דם גדולה יותר מוזרמת לכל חלקי הגוף),

סוכרת וסוכרת סמויה,

יתר לחץ דם, מחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, תורשה (בני אדם הרגישים גנטית למחלה הינם בעלי סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר)

ועודף סידן (הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף).

רמת כולסטרול גבוהה בדם מהווה גורם סיכון למחלות לב והיא מושפעת מאכילת שומן מהחי.

חשוב, כבר בגיל צעיר, לאמץ אורח חיים המקטין את גורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ובכך למנוע מחלות רבות בגיל מאוחר יותר.

אנשים שכבר עברו התקף לב או שבץ מוחי נמצאים בסיכון גבוה לפתח אירוע נוסף אם לא יטפלו היטב בגורמי הסיכון.

כתבה 2- חולה

ביום רביעי הייתי אצל ד"ר לוי.

היא אמרה לי שאני חולה בטרשת העורקים והפנתה אותי לדיאטנית.
לאחר שקבעתי תור אצל הדיאטנית, הגעתי אליה ביום חמישי בבוקר ויחד הרכבנו תפריט מאוזן ובריא.

התפריט כולל לחם (מקמח מלא), קרקרים, תפו"א, דגני בוקר עשירים בסיבים תזונתיים, חומוס, פסטרמה, עוף ללא עור, גבינות עד 5% שומן, הרבה פירות, אבוקדו.

היא אמרה לי להימנע מאכילת פירות ים, בשר בקר שמן, כבש, אווז, נקניקיות, המבורגר, גבינות שמנות, גבינות צהובות, שמנת, מרגרינה, חמאה, מזון מטוגן שטיגון חוזר, שוקולד, חטיפים שומניים (כמו ביסלי וצ'יפס), וופלים, גלידות, בורקס ומלאווח.

לכן בבוקר, לפני שאני יוצא מהבית לעבודה אני אוכל דגני בוקר עם חלב רזה ומכין לי כריך מלחם (מקמח מלא) עם חומוס ופסטרמה.

בשעה 11 כשאני בעבודה, אני אוכל את הכריך שהכנתי.

בשעה 13:00 אני מתקשר למסעדת מרקאדו שמתמחה בהכנת אוכל בריא וטעים ואני מזמין כריך בריאותי שעשוי מעליי בייבי, גבינת פטה (5%), קינואה, גזר, גרעיני חמניה, ויניגרט תפוזים דל שומן.

כריך זה משביע אותי עד שעות הערב כשאני מגיע לביתי.

כשאני מגיע בביתי לאחר יום עבודה עמוס אני מכין לעצמי חביתה עם סלט וגבינה לבנה.

כשאני לא ממש רעב אני יושב מול הטלוויזיה ואוכל קרקרים עם גבינה לבנה.

אני מקפיד לאכול כל יום לפחות שני פירות.

בנוסף, ד"ר לוי אמרה לי ללכת למכון כושר שם יעשו לי תוכנית אימונים.

עשיתי מנוי, וקבעו לי פגישה עם המאמן פז שהרכיב לי תוכנית אימונים.

התוכנית כוללת הרבה פעילות אירובית (הליכון וקרוס) והומלץ לי לבוא חמש פעמים בשבוע, 30 דק' בכל פעם.

כתבה 1- רופא מומחה

המחלה בה לוקה מר כהן נקראת טרשת העורקים.
מחלה זו מהווה את הגורם העיקרי למחלות לב וכלי דם- סיבת המוות מס' 1 בעולם.
בישראל לוקים בגלל מחלה זו בכל שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב, וכ-15,000 חולים בשבץ מוחי.

מכל קבוצה מתים כ-5,000 איש.
5,000 חולים נוספים עוברים ניתוחי מעקפים, וכ-1,000 עוברים ניתוחי קטיעת רגליים, עקב חסימות כלי דם בגפיים.
כרבע מתושבי ישראל (1.5 מיליון) מצויים בסיכון לטרשת עורקים מתקדמת, אולם למעלה משליש מהציבור הישראלי (36%) לא שמע מעולם על מחלה זו.

5,000 חולים עוברים ניתוחים בכלי דם בעקבות היווצרויות שמקורן בטרשת עורקים.

כתבה 2- רופא

ביום שלישי בבוקר נשלחו אליי תוצאות בדיקת הדם שערך מר כהן.

התוצאות מראות כי למר כהן יש כמות גדולה של שומנים בדם וכולסטרול גבוה.

בשלב זה אני משערת שזוהי מחלה הנקראת טרשת העורקים אך על מנת להיות בטוחה שלחתי את מר כהן לבדיקות נוספות- בדיקת סיבולת במאמץ וצילום רנטגן של העורקים.

מר כהן ערך את הבדיקות והתוצאות שהגיעו לידי מאשרות שזוהי אכן טרשת העורקים.

כאשר מר כהן הגיע אלי הוא ציין כי ראייתו נפגעה והוא חש בכאבים בברכיים בעת הליכה ולכן אינו מרבה ללכת.

לפיכך ניתן לומר כי מיקום מחלתו של מר כהן הוא בעורקים המובילים דם למוח (עורקי התרדמה) ובעורקים שמובילים דם לגפיים התחתונות.

מצב חירום של סימנים אלו עלול להוביל לאיסכמיה, זיהום, נמק, קטיעה ושבץ מוחי.

כל כן יש להתחיל בטיפול מיידי על מנת לא להגיע למצבים אלו.

הטיפול יכול להיעשות דרך טיפול תרופתי או דרך טיפול לא תרופתי.

הטיפול הלא תרופתי כולל פעילות גופנית, תזונה נכונה ושמירה על משקל גוף תקין.

תחילה העדפתי להתחיל את הטיפול הלא תרופתי (שינוי אורח חיים).

על מנת להתחיל טיפול זה הזמנתי את מר כהן אליי בצהרי יום שלישי והפניתי אותו לדיאטנית שתרכיב לו תפריט מאוזן.

בנוסף הורתי למר כהן להירשם למכון הכושר, שם יערכו לו תוכנית אימונים אישית והוא יתחיל לעסוק בפעילות ספורטיבית מתונה.

הפעילות הגופנית מקטינה את התחלואה במחלות לב וכלי דם.

מומלץ לבצע את הפעילות הגופנית חמש פעמים בשבוע, שלושים דקות בכל פעם.

כתבה 1- רופא

ביום רביעי שעבר הגיע אל מרפאתי מר כהן.

הוא התלונן בפני על כאבים בברכיים, קושי ללכת ופגיעה בראייה.

במהלך שיחתנו התברר לי שמר כהן נוהג לאכול את ארוחת הצהריים באופן יומיומי בסטיקייה אשר נמצאת ליד מקום עבודתו. משה אינו שומר על אורח חיים בריא והמזון אותו הוא אוכל הוא מזון עתיר שומן.

תזונה עתירת שומנים עלולה להעלות את רמת השומנים בדם.

על מנת לבדוק את רמת השומנים בדמו של מר כהן הפניתי אותו לבדיקת דם שנערכה ביום ראשון.

תוצאות הבדיקה אמורות להגיע למרפאתי בבוקר יום ג'.

כתבה 1- חולה

שלום, שמי משה כהן, אני בן 57 ואני עובד בחנות לצורכי חשמל.
רוב עבודתי נעשית בעמידה וכמעט אינני יושב.
בשעות הצהריים, כאשר אני יוצא לסידורים אני נוהג להיכנס לסטייקייה לארוחת צהריים שם אני אוכל צ'יפס וסטייק או שווארמה.
בזמן האחרון אני חש בכאבים ברגליים, ההליכה קשה לי ולכן את הדרך חזרה לעבודה אני נאלץ לעשות במונית. ראייתי נחלשה וקשה לי לראות גם כאשר אני מרכיב משקפיים.
אינני עוסק בפעילות ספורטיבית כלשהי במהלך היום אני עובד ובדרכי הביתה אני קונה את ארוחת הערב במזנון שליד מקום עבודתי, כשאני מגיע הביתה אני צופה בטלוויזיה והולך לישון.